פפטידים ונוירו-פפטידים

פפטידים ונוירו-פפטידים

מאת :רונית שגב

אחד המרכיבים הפופולריים במוצרי קוסמטיקה המבטיחים טיפול בקמטים, הוא הפפטידים. חלק מהמותגים אף מציעים לנו נוירו-פפטידים, האמורים לעודד יצור קולגן בעור, להפחית קמטים, לשכך דלקות, לרכך את העור ולשפר את מראהו. מהם פפטידים ומהם נוירו-פפטידים?

 

הפפטידים

פפטיד הוא שרשרת קצרה של חומצות אמינו. בין 3 חומצות אמינו לכמה עשרות. חומצות אמינו הן גם אבני הבניין של חלבונים, רק שחלבונים הם הרבה יותר גדולים – בין עשרות למאות חומצות אמינו. יש להם תפקידים מגוונים מאד בגוף, בעיקר כמולקולות איתות וכהורמונים. הם מחולקים למשפחות, הכוללות עשרות סוגים שונים, ופועלים במגוון דרכים ואתרים בגוף. כך שהמשפט “הקרם מכיל פפטידים” איננו אומר לנו למעשה כלום מבחינה מעשית, לפני שפירטו בפנינו באילו פפטידים מדובר.

 

נוירו פפטידים

אלו הם פפטידים המופרשים ע”י נוירונים (תאי עצב). למעשה, בתנאים מסוימים ישנה הפרשה של נוירופפטידים גם מתאים אחרים, אולם עדיין אתר ההפרשה העיקרי הוא מקצות העצבים. גם כאן יש מגוון גדול של נוירופפטידים, וכאשר מראים לנו קרם המכיל “נוירופפטידים” השאלה הבאה שלנו תהיה “אילו”. (השאלה שלאחר מכן, כמו שאני תמיד מלמדת, היא “האם יש מחקרים המראים את התועלת במריחת הנוירופפטיד הזה על העור, ומה נמצא במחקר”?)

 

נוירו פפטידים והעור

הנושא של תפקוד מערכת העצבים בעור הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות, וממצאים חדשים הולכים ומצטברים. כיום אנו יודעים שמערכת העצבים בעור איננה משמשת רק לקליטת אותות כאב, חום, קור ומגע. הנוירונים (תאי העצב) מווסתים מגוון רב של פעילויות בעור, הקשורות במצבי: דלקת, מלחמה בפתוגנים, תקשורת בין תאים ומטבוליזם כללי של תאים בעור. הם עושים זאת באמצעות הפרשת מולקולות איתות: נוירו פפטידים. בתאי העור יש קולטנים למולקולות אלה, שבמפגש ביניהם לבין מולקולות האיתות, קורית תגובה – בהתאם לסוג האיתות ולמולקולת האיתות. תגובות יכולות להיות: הרחבת כלי דם, הפרשת גורמי דלקת, הפעלת תאי חיסון, הרס של המטריקס הבין תאי (למטרת נדידת תאי חיסון) ובניית מטריקס מחודש, ומגוון פעילויות המאפשרות התמודדות עם מצבי עור ומחלות עור שונות. מחקרים מראים את תפקיד הנוירופפטידים במחלות כמו: אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס, אלופציה (אבדן שיער) ועוד. חוקרים מנסים לפתח פתרונות לעור, שיעשו שימוש בגורמים סינתטיים הדומים לפפטידים האלה.

כיצד מגיעים הפפטידים הללו לקוסמטיקה?

כמו גורמים אחרים שהגיעו מעולם הרפואה לעולם הקוסמטיקה (ולא תמיד בגלל שהם קשורים לקוסמטיקה), גם חלק מהפפטידים מצאו את דרכם אל תוך הקרמים. שמות שאולי פגשתן בדרך הן: פלמיטואיל פנטה פפטייד (שם מסחרי: מטריקסיל), פלמיטואיל אוליגו פפטייד (שם מסחרי: דרמקסיל) , אצטיל הקסה-פפטייד 3 (שם מסחרי: ארגירלין). אלה הם השלושה העיקריים , ועליהם נדבר קצת בהרחבה.

ראשית, כדאי לפשט את השמות:

פלמיטואיל משמעותו, שהחומר קשור לחומצה פלמיטית.

אצטיל משמעותו שהחומר קשור לקבוצת אצטיל.

הקסה פפטיד משמעותו, שרשרת של 6 חומצות אמינו (הקסה = 6).

פנטה פפטיד : שרשרת של 5 חומצות אמינו (פנטה = 5).

אוליגו פפטיד : שרשרת של מספר חומצות אמינו (המונח לא מתייחס למספר ספציפי).

עכשיו חיזרו וקיראו את השמות הארוכים שבפיסקה הקודמת, וודאו שהם יותר מובנים. אגב, תפקיד החומצה הפלמיטית הקשורה לפפטיד הוא להפוך אותו למסיס שמן (החומצה הפלמיטית מקורה בשמן דקלים) וכך – חדיר לעור.

 

פפטידי נחושת

הפפטיד הראשון שמצא דרכו אל תוך הקרמים הוא פפטיד-הנחושת (copper peptide),שבמקור נחקר עוד בשנות ה-70 בקשר ליכולותיו בריפוי פציעות והחלמת העור מפציעות. הוא אף שימש רופאים שטיפלו במצבי עור והמחקר מראה כי יש לו תפקיד בבנייה מחדש של העור לאחר פגיעה (ראו סקירה קצרה כאן). יצרני קוסמטיקה ייחסו לו יכולות הקשורות באנטי אייג’ינג, אם כי אין כיום מחקר המוכיח את יכולותיו בתחום זה.

 

פלמיטואיל פנטה פפטייד 3 – שם מסחרי: מטריקסיל

פפטיד נוסף ומוכר יותר הוא פלמיטואיל פנטה-פפטייד-3 (מטריקסיל). זהו פפטיד בעל רצף של 5 חומצות אמינו, הקשור לחומצה פלמיטית. החברות שייצרו אותו (Sederma, Procter & Gamble ) תחת פטנט, הן האחראיות למעשה לרוב רובם של המחקרים (המעטים…) המוכיחים כי החומר עובד. בין אם הן ערכו את המחקרים ובין אם הן מימנו אותם. זה עדיין לא שולל את אמינות התוצאות, אבל גם לא נותן להן מספיק קרדיט. למעשה, זהו מצב די טיפוסי, שחומרים חדשים המוגנים בפטנט, נחקרים בהתחלה בעיקר ע”י או במימון היצרן, ורק לאחר זמן רב מתחיל מחקר אובייקטיבי בנושא.

מחקר שנערך על תאי עור במעבדה הראה, כי הוספת החומר לתרבית תאים בצלוחית, עודדה את יצירת מרכיבי מפתח של המטריקס הבין תאי: קולגן, אלסטין, וגלוקוזמינוגליקנים. איך בדיוק עובד החומר – עדיין לא ברור, אם כי קיימות מס’ תיאוריות. לצערנו, תוצאות המתקבלות במעבדה, לא תמיד מתורגמות לטיפול אנטי אייג’ינג יעיל. למעשה פחות מאחד לעשר מבחנים מבטיחים במעבדה הופכים לטיפול.

מחקר נוסף בבני אדם, ג”כ במימון היצרנית, בדק את החומר מול רטינול (ומול קרם שאיננו מכיל חומרים פעילים). מטריקסיל הביא לתוצאות, שבחלק מהמקרים היו טובות יותר ובחלק מהמקרים – לא פחות טובות מרטינול, ללא תופעות הלוואי האופייניות לרטינול.

מחקר בלתי תלוי שנערך ב-2005 , והובא בכתב העת International Journal of Cosmetic Science. 27(3):155-160, June, מראה כי מריחת החומר הביאה לשיפור בקמטי העור ובסימני גיל נוספים שנבדקו. המחקר הקיים כיום עדיין לא מספיק בכדי לבסס את מעמדו של החומר כסוכן אנטי-אייג’ינג, אולם הוא בכל זאת מצא את דרכו לעשרות קרמים בחו”ל, ובגירסה מתקדמת יותר שלו (דרמקסיל) גם בארץ.

 

פלמיטואיל אוליגו פפטייד . שם מסחרי: דרמקסיל

זהו חומר חדש יותר, אולם המבוסס על אותו העיקרון, ומיוצר ע”י אותה היצרנית. גם ההבטחות דומות: החלקת קמטים, עזרה בבניית חומרי המטריקס (קולגן, אלסטין, גלוקוז-אמינו-גליקנים). לא ראיתי מחקר אובייקטיבי המתייחס לקשר בין האוליגו פפטיד הזה לבין שיפור סימני הגיל.

נוירופפטידים הם טרנד המזוהה מאד בחו”ל עם ד”ר ניקולס פריקון, רופא שהוציא ליין מוצרים שחלקם מבוססים על חומצה אלפא ליפואית ו-DMAE, וכעת- מוצרים המכילים נוירופפטידים. הוא מהווה השראה ליצירת מוצרים דומים גם בארץ. מוצריו המבוססים על נוירופפטידים הם יקרים ביותר. ככלל, ישנו מגוון רחב של מחירים במוצרי הנוירופפטידים אבל כולם אינם זולים, וללא כל פרופורציה למחיר החומר הפעיל. הכמות הנדרשת בכדי לחולל פעילות (ושנבדקה במחקרים) היא בין 3 ל-5 ppm (חלקים למליון). כך שאין קשר בין מחיר חומר הגלם למחיר המוצר הסופי. במאמר מוסגר אציין, כי הנוירופפטיד המוזכר על גבי מוצרי ד”ר פריקון הוא צורה שאיננה מוזכרת באף מחקר. אם כי ייתכן וזהו שם מסחרי שהוא אימץ לחומר הידוע יותר, פלמיטואיל פנטה פפטיד. וזה לגיטימי. גישתו היא, שנוירופפטידים בעור עוזרים בשיכוך דלקת, ודלקת היא גורם להאצת הזדקנות העור. כך ששימוש בנוירופפטידים הוא דרך בטוחה ויעילה למניעת הזדקנות העור. טענותיו (ככל שהן הגיוניות) טעונות כאמור גיבוי מדעי, שטרם הצטבר.

 

אצטיל הקסה-פפטייד 3 – שם מסחרי: ארגירלין

זהו למעשה השם הטכני למה שאנו מכירים כ”ארגירלין” – תחליף הבוטוקס. על החומר הזה כתבנו בנפרד. נציין רק, שבעבר החומר הזה הוצע בריכוז גבוה יותר ודווחו תופעות של חוסר תחושה בפנים וריפיון כללי של שרירי הפנים. כיום הריכוז נמוך יותר, והמחקר איננו מבסס את יכולותיו כסוכן אנטי-אייג’ינג. מכל מקום, המדובר בחומר שפעילותו דומה (אם כי לא זהה) לזו של הבוטוקס, ומטרתו היא לפגוע ביכולתו של השריר להתכווץ, ובכך לסייע בצמצום קמטי הבעה. בוטוקס הוא חומר המוזרק ספציפית לתוך קמט, ופועל עליו בלבד. גם אם יסונתז חומר יעיל המרפה קמטי הבעה ע”י מריחה חיצונית, יהיה עלינו להקפיד למרוח אותו מאד נקודתית ומבלי לחרוג מהמקומות הרצויים, מה שקשה לביצוע (ולא למרוח אותו על כל הפנים תוך גרימה לצניחה כללית של העור, במידה והחומר אכן יעבוד).

כשאנו מדברים על פפטידים המוכנסים לקרמים, יש לזכור כי פפטיד הוא חומר הרגיש מאד לנוכחות מים, ובמדיום מיימי הוא עובר הידרוליזה ונהרס. חיי המדף ועמידותו של פפטיד בתוך קרם הם נושאים שיש להתגבר עליהם, כמו גם האינטראקציה של הפפטיד עם חומרים אחרים בתוך הקרם וה”תחרות” עם חומרים אחרים על הספיגה בעור ועל הפעילות על קולטנים בעור.

הנושאים הללו הם פתירים, אולם יש כמובן להתייחס אליהם כאשר בוחרים תכשיר.

 

בסיכום:

המגמה החדשה יחסית של שילוב פפטידים בקרמי אנטי אייג’ינג היא מגמה שנראית מבטיחה, אם כי יש להמתין למחקרים אובייקטיביים שיוכיחו את טענות היצרנים. מצד אחד, החומרים הם בעלי פרופיל בטיחות גבוה, אינם מגרים את העור וידידותיים יותר מהחומצות המוכרות לנו. מאידך, יש להתגבר על בעיות של יציבות, וחיי מדף, וחשוב יותר – להוכיח שאכן יש ביכולתם של הפפטידים הללו לשנות את מראה העור -נושא שטרם קיבל גושפנקה מחקרית מספקת.

כעת כשאנו יודעים קצת יותר על פפטידים, אנו יכולים גם לשאול יותר שאלות בתור צרכנים פוטנציאליים: מהו הפפטיד שיש בקרם? מה הוא עושה לעור? האם יש מחקרים התומכים בכך? האם ניתן לקבל הפנייה אליהם? (כמו תמיד, אנו בביופור קוראים עבורכם את המחקרים האלה ומסבירים לכם את התוצאות)